Outreach and science communication

I consider outreach as part of my responsibility as a scientist. I enjoy sharing the joy of science with wider audiences.

Table of contents

Recorded pop-science talks

Scientific illustrations

Recorded pop-science talks

Through the Black Hole, ICON Sci-Fi Festival (2020, Hebrew)

A guided journey into a rotating black hole, with a glimpse into my own research.

The Science behind Interstellar, ICON Sci-Fi Festival (2021, Hebrew)

The real physics behind some famous scenes from the movie Interstellar.

Einstein's Birthday Gift, Little, Big Science Pi day event (2023, Hebrew)

Relativity, the equivalence principle, Einstein's last birthday gift - and a few related riddles.

Articles

Little, Big Science: English articles

Looking Toward the Horizon“All the world’s a stage, and all the men and women merely players.” wrote Shakespeare. We can think of our reality as consisting of a stage and actors. The stage is space, where everything happens. The actors are matter and energy, the source of all the action. The actors move according to the laws of […]

The 2020 Nobel Prize in PhysicsEinstein’s General Theory of Relativity predicts the existence of objects with such high density that not even light could escape them, thus earning them the name “black holes.” [2] Einstein himself found it difficult to accept the existence of such objects in nature, and regarded the idea as a mere mathematical curiosity. This year’s Nobel […]

Picture Science: The Calcareous Crust of a Slime MoldIn the image: a slime mold called Physarum album, whose genus name comes from the greek word for "bubble" [1], shown at 10× magnification (left) and 50× magnification (right). Its actual size is about two millimeters. Slime molds, or myxomycetes [2], are extraordinary organisms: they are neither fungi nor animals, but single-celled amoeboid creatures. These […]

Stealing Energy from a Black HoleBlack holes, which we have written about before[1], are defined by the existence of a one-way boundary known as the event horizon. This invisible point of no return, means that once something crosses it, no signal — not even a ray of light — can escape back into the universe. In the case of a […]

Today in ScienceToday, January 22, is the birthday of the Jewish-Soviet physicist Lev Davidovich Landau. Born in 1908, Landau was one of the most prominent figures in 20th-century theoretical physics. In 1962, he was awarded the Nobel Prize “for his pioneering theories for condensed matter, especially liquid helium” [1]. Yet his work was by no means confined […]

On Prayers and Flight RoutesBetween any two points there is an infinite number of paths. Among all those paths, which one is the shortest? “A straight line!” you will surely answer at once. Indeed, if the two points lie on a sheet of paper, it is clear that we can draw a straight line between them and that will […]

Picture Science: Hair IceIn the photo: “hair ice”—a spectacular and rather rare phenomenon. The picture was taken last week on a decaying tree trunk in a forest in New York State. Despite its furry appearance, it is actually composed of fine, delicate ice filaments. Hair ice is not the product of ordinary freezing; it forms only when several […]

Little, Big Science: Hebrew articles

על סגר ותפוח בשנת הפלאותמגפה איומה משתוללת, גובה קורבנות ומשנה את חייהם של התושבים ללא היכר. נשמע מוכר? אולי, אולם הסיפור שלנו מתרחש לא ב-2020, אלא 350 שנים אל העבר. השנה היא 1665, ומגפת הדבר הגדולה של לונדון מביאה לסגירת מבנים ציבוריים, מקומות מפגש ואוניברסיטאות. אחת האוניברסיטאות הללו היא אוניברסיטת קיימברידג', בה מדען צעיר ומבריק סיים זה עתה את […]

תמונה במדע: זוהר צפוניאתם עומדים בקרחת יער מושלגת בפינלנד, הבל פיכם מתערבל באוויר הקפוא. לפתע – וילונות של אור חיוור, ירקרק־אדמדם מפציעים אל החשכה, ומתנועעים בריקוד איטי עד שנעלמים. אתם צופים, כמובן, בזוהר הקוטב הצפוני. הזוהר הצפוני, הידוע גם בשמו המדעי אורורה בוראליס, נולד מהמפגש בין חלקיקים טעונים שמקורם ברוח השמש ובין השדה המגנטי של כדור הארץ. כאשר […]

שיער קרחבתמונה: "שיער קרח" – תופעה מרהיבה ונדירה למדי. התמונה צולמה בשבוע שעבר על גזע עץ מרקיב ביער במדינת ניו־יורק. למרות המראה הפרוותי, מדובר למעשה בסיבי קרח דקיקים ועדינים. שיער הקרח אינו תוצר של קיפאון רגיל, אלא נוצר רק כאשר מתקיימים כמה תנאים בו־זמנית: טמפרטורה מעט מתחת לאפס, לחות גבוהה, ו… נוכחות של פטרייה ייחודית – […]

מעטה גירני של פטריריתבתמונה: פטרירית בשם בועתית מתנדנדת [1] בהגדלה פי 10 (משמאל) ופי 50 (מימין). גודלה במציאות כשני מילימטרים. פטריריות, או רירניות – שעליהן כתבנו בעבר [2] – הן אורגניזמים יוצאי דופן: הן אינן פטריות וגם לא בעלי חיים, אלא יצורים חד־תאיים דמויי אמבות. יצורים אלו מבלים חלק ניכר מחייהם כגוף זוחל וניזון, ובהמשך מתארגנים לגופי פרי […]

קערירית לבנת ראש צעירההרירניות האמיתיות (Eumycetozoa), שיש המכנים אותן בשם העממי פטריריות (מאנגלית: slime molds) או ריריות, אולי מזכירות פטריות בחלק משלבי חייהן, אך הן שייכות לקבוצה שונה לגמרי של יצורים (Amorphea), וקרובות יותר לאמבות. בתמונה רואים רירנית פלסמודית (Myxogastria), שהיא רירנית שעוברת שלושה שלבי חיים שונים מאוד זה מזה: היא מתחילה את חייה כיצור חד-תאי, שנע לרוב […]

מבט אל האופק"העולם הוא במה ואנו השחקנים", אמר שייקספיר. אפשר לחשוב על המציאות שלנו כמורכבת מבמה – המרחב שבו דברים קורים, ושחקנים – החומר והאנרגיה, שהם המקור לכל האקשן. השחקנים נעים לפי חוקי הפיזיקה, ומעל הבמה תלוי שעון אוניברסלי, שמתקתק בקצב מסוים שכולם מסכימים עליו. כזה הוא העולם לפי ניוטון. אצל ניוטון הבמה היא קבועה, נתונה, והשחקנים […]

על תפילות ומסלולי טיסהמדוע מסגדים בניו יורק פונים צפון-מזרחה? ולמה הדרך מתל אביב ללוס אנג'לס עוברת בגרינלנד? כל מפה שטוחה של כדור הארץ תהיה מעוותת

הקסם של מסת הזהבקשה לדבר על גלקסיות מבלי לדבר על החור השחור שבמרכזן. חוקרים מעריכים שבלב רוב רובן של הגלקסיות שוכן חור שחור על-מסיבי, שמסתו נעה בין מאות אלפי עד מיליארדי פעמים מסת השמש (לצורך השוואה, מסתו של חור שחור "רגיל", שנוצר מקריסת כוכב מסיבי, היא לכל היותר כמה עשרות מסות שמש [1]). גם גלקסיית הבית שלנו, גלקסיית […]

מדומים? אמיתיים לגמרי!אילו מספרים אתם מכירים? יש חיוביים ושליליים (ואפס שביניהם), שלמים ושברים, רציונליים (כאלו שניתן לכתוב כמנה של מספרים שלמים) ואי-רציונליים (כמו שורש שתיים או פאי). כל המספרים האלה הם מספרים ממשיים, והם מיוצגים באמצעות נקודות על ציר המספרים. אבל מהו השורש הריבועי של מספר שלילי? עבור מספר חיובי זה פשוט: לדוגמה, השורש הריבועי של 4 […]

הוכרזו זוכי פרס נובל בפיזיקה לשנת 2020תורת היחסות הכללית של איינשטיין חוזה שקיימים עצמים כה צפופים שדבר, אפילו אור, לא יכול לחמוק מפניהם - מה שזיכה אותם בשם "חורים שחורים" [2]. איינשטיין עצמו התקשה להאמין בקיומם של עצמים אלו בטבע, והתייחס לרעיון כקוריוז מתמטי גרידא. פרס נובל לפיזיקה ניתן השנה עבור תגליות במישור התיאורטי ובמישור התצפיתי שמצביעות על קיומם של חורים […]

היום במדעהיום, 22 בינואר, הוא יום הולדתו של הפיזיקאי היהודי־סובייטי לב לנדאו. לנדאו, שנולד בשנת 1908, היה מן הדמויות הבולטות בפיזיקה התאורטית במאה ה־20. בשנת 1962 הוא זכה בפרס נובל "עבור התאוריות החלוציות שלו לחקר החומר המעובה, ובייחוד הליום נוזלי" [1]. אבל עיסוקו לא היה מוגבל רק לפיזיקה של החומר המעובה, וקשה להפריז בתרומתו לפיזיקה התאורטית […]

איה נפטון?הניסיון להבין את תנועת גרמי השמיים ליווה את האנושות מאז הרימו הקדמונים את מבטם השמיימה. לכל תרבות עתיקה המיתוסים שלה, אבל כולם שאלו את אותה שאלה: מה יש שם למעלה, ומה המקום שלנו בתוך זה? הבנת המסלולים של גרמי השמיים לאורך ההיסטוריה מרתקת. נדגום אותה כאן ממש על קצה המזלג. המודלים הראשונים היו, באופן טבעי, […]

ספגטיפיקציהבפוסט הקודם [1] הצצנו לעולמם המוזר של החורים השחורים ולאופן בו הם נובעים מתורת היחסות הכללית. סיפרנו שמסה מעקמת את המרחב-זמן, ושאם נדחוס מסה לרדיוס קטן מספיק, יווצר אופק אירועים שממנו ואילך דבר לא יכול להימלט - זהו חור שחור. כך, לדוגמא, אם ניקח את כדור הארץ ונרכז את כל המסה שלו ברדיוס של עגבניית […]

לגנוב אנרגיה מחור שחורחורים שחורים (עליהם כתבנו בעבר [1]) מוגדרים על ידי קיומו של גבול חד-כיווני הקרוי אופק אירועים. זוהי נקודת אל-חזור בלתי נראית: ברגע שמשהו חוצה את אופק האירועים, שום אות, אפילו לא קרן אור, אינו יכול להימלט חזרה אל היקום. עבור חור שחור שאינו מסתובב (חור שחור מסוג שוורצשילד) חלקיקים שנופלים אל החור השחור תמיד יגדילו […]

מי הזיז את הים שלי? על גאות ושפלהקדמונים הכירו היטב את השינוי המחזורי בגובה פני הים, וידעו לייחס אותו להשפעת גרמי השמיים. אבל מאז ניוטון, אנחנו יודעים מהו הכוח השולט בתנועת גרמי השמיים: זהו כוח הכבידה. לפי תיאורו של ניוטון, בין כל שני גופים בעלי מסה פועל כוח משיכה, שתלוי במסת הגופים ובמרחק ביניהם. כוח הכבידה נחלש במהירות עם המרחק מהגוף: למעשה, […]

יום הפאי 2023השבוע חגגנו את יום הפאי הבינלאומי, המצוין בתאריך 14/03. זהו גם יום המדע הבינלאומי, יום הולדתו של איינשטיין ויום מותו של סטיבן הוקינג. מדוע מציינים את יום הפאי דווקא בתאריך זה? פאי, היחס הקבוע בין היקף מעגל לקוטרו, הוא מספר שערכו בקירוב 3.14, וכך גם נכתב התאריך 14 במרץ בצורת הכתיבה האמריקאית. המהדרין חוגגים גם […]

Scientific illustrations

Feel free to use them (with credit, please ☺)

Page updated

Google Sites

Report abuse